אוסטריה -היסטוריה

בעבר הרחוק היה השטח הנקרא כיום אוסטריה נתון לשרשרת פלישות של שבטים וצבאות דרך עמק הדנובה. הקלטים, הרומאים, הוואנדאלים, הוויזיגותים, ההונים, האווארים, הסלאבים ואוהדי מנצ'סטר יונייטד באו והלכו. בשנת 803 כונן הקיסר קרל הגדול ממלכה בעמק הדנובה, שתושביה היו בעיקר נוצרים גרמאניים, וקרא לה אוסטמארק

האזור נפל בידי שושלת הבסבורג רבת-העוצמה ב-1278, וזו שלטה באוסטריה עד מלחמת העולם הראשונה. בני השושלת לא נרתעו משימוש בכוח מדי פעם, אבל ככלל העדיפו להגדיל את נחלתם בדרכים פחות אכזריות. כך גדלה אוסטריה בהדרגה, בזכות רכישת אדמות ונישואיי תועלת לשושלות מלוכה אחרות באירופה. אחד מהזיווגים הללו, של פיליפ היפה מאוסטריה לחואנה המטורפת מספרד, בתם של המלכים הקתוליים פרננדו ואיזבלה, הניב שני בנים: הבכור הוכתר למלך קרלוס הראשוןן מספרד ושלוש שנים לאחר מכן הפך לקיסר קרל החמישי של הקיסרות הרומית הקדושה, ואילו אחיו הצעיר פרדיננד היה הראשון לשושלת הבסבורג שחי בווינה, והוכתר לשליט אוסטריה, הונגריה ובוהמיה. ב-1556 ויתר קרל על כס הקיסר, ופרדיננד הראשון הוכתר במקומו. את שנותר מהאימפריה הספרדית ירש בנו של קרל, פליפה השני, ובכך פיצל את שושלת הבסבורג לשתי שושלות נפרדות - הספרדית והאוסטרית.

בשנת 1571 העניק הקיסר לנתיניו חופש דת, ובעקבותיו הפכו רובם לפרוטסטנטים. ב-1576 אימץ הקיסר החדש, רודולף השני, את תנועת הקונטר-רפורמאציה, ומרביתם של תושבי הממלכה חזרו, אחרי שהופעל עליהם לחץ מסוים, לקתוליות. הניסיון לכפות את הקתוליות על אזוריה הפרוטסטנטים של אירופה היה הגורם למלחמת שלושים השנה שפרצה ב-1618 וזרעה הרס בחלקים נרחבים של מרכז אירופה. בשנת 1648 הוכרז לבסוף 'שלום וסטפאליה', ואילו בשנים שנותרו עד סוף המאה ה-17 עסקה אוסטריה בעיקר בבלימת התקדמותה של האימפריה הטורקית אל תוך אירופה. וינה כמעט נכנעה, כשהטורקים שמו עליה מצור ב-1683, אבל כוח נוצרי של חיילים גרמאניים ופולניים הציל את העיר. לאחר מכן הדפו הצבאות המאוחדים את הטורקים אל שוליה הדרום-מזרחיים של אירופה. בעקבות סילוקו של האיום הטורקי, החלה בערים רבות באוסטריה בנייה קדחתנית של בניינים בסגנון הבארוק, ותחת שלטונו של הקיסר חובב המוזיקה ליאופולד הראשון הפכה וינה לאב

בשנת 1740 עלתה הקיסרית מריה תרזה על כס המלוכה, וארבעים שנות שלטונה נחשבות לתקופה שבה הפכה אוסטריה למדינה מודרנית: מריה תרזה כוננה בה שלטון ריכוזי באמצעות משרדי ממשלה, יזמה רפורמות בצבא ובכלכלה והקימה מערכת של חינוך לכול. אבל הקידמה נעצרה, כאשר הביס נפוליון את אוסטריה בקרב אוסטרליץ ב-1805. המאבק בתוך אירופה נמשך עד חתימת ההסכם בקונגרס וינה מ-1814-15. הסכם וינה הותיר בידי אוסטריה את השליטה בקונפדרציה הגרמנית, אבל העמים שחיו בגבולותיה התקוממו בשנת 1848, ולבסוף הובסה הממלכה במלחמת אוסטריה-פרוסיה ב-1866. התבוסה הובילה להקמת מונרכיה דו-ראשית אוסטרו-הונגרית ב-1867, בהנהגתו של הקיסר פראנץ יוזף ומנעה את שילוב אוסטריה באימפריה הגרמנית החדשה שאוחדה בידי ביסמארק. בשלב זה החלה תקופה של שגשוג, אלא שבעקבות התרחבותה של אוסטריה באזור הבלקנים וסיפוח בוסניה-הרצוגובינה ב-1908 (ממש צעד מוצלח), נרצח אחיינו של הקיסר בסאראייבו ביוני 1914. כעבור חודש הכריזה אוסטרו-הונגריה מלחמה על סרביה, הרוסים נחלצו לעזרת הסרבים, ומרחץ הדמים שכונה מלחמת העולם הראשונה החל